נייר עמדה: עולם ממשלה וירטואלי עתידי | Future Virtual Gov.il [Second] Life
מאת: ד"ר חנן גזית מנכ"ל מטאוורסנס בע"מ
בתקציר זה אפרוש את החזון " עולם ממשלה וירטואלי עתידי " שמטרתו שיפור וקידום איכות שירותי הממשל הזמין לטובת ציבור האזרחים באמצעות עולמות וירטואליים תלת ממדיים. עולמות אלה המדמים את העולם הממשי מאפשרים לכל אחד ליצור לעצמו דמות תלת ממדית, אוואטר באנגלית, ובאמצעותו לפעול ולקיים אינטראקציות עם אנשים אחרים כמו בעולם הממשי וגם עם אובייקטים בסביבה.
עולמות וירטואליים תלת ממדיים משמשים כיום חברות מובילות כמו יבמ, סאן מיקרוסיסטמס וסיסקו להכשרה ואימון עובדים ומתן פתרונות עסקיים ללקוחותיהן. חברות אלה מפתחות עולמות וירטואליים מאובטחים עצמאיים שבהם משולבים כלים לניהול ידע במרחבי עבודה תלת ממדיים.
בעולם וירטואלי סקנד לייף שבו רשומים למעלה מחמשה עשר מיליון משתמשים, פועלות שגרירות של מדינות כדוגמת שוודיה, משרדי ממשל פדראלי האמריקאי וחברות מסחריות. מדובר במהפכה של ממש באופניי ייצוג ידעץ אלה מאפשרים תקשורת ואינטראקציה עם אנשים, אובייקטים ומידע כולל עם רובוטים שלא היו אפשריים קודם לכן.
יתר על כן, כלי אינטרנט שיתופיים, בלוגים, וויקי, מערכות לניהול למידה ומערכות סליקה שמשולבים בעולמות וירטואליים אלה מאפשרים חוויות הדרכה, למידה אימון ומתן שירות מכול מקום ובכל זמן דרך מסך המחשב.
ראוי לציון, שאת העובדה שמאחורי כל אוואטר יש אדם אמיתי השכילו לנצל עד תום בקמפיין הבחירות של נשיא ארה"ב ברק אובאמה בתוך סקנד לייף. עם זאת, כדי שמוסדות הממשלה ייעשו שימוש בעולמות וירטואלים תלת ממדיים לצורך פתיחת ערוץ תקשורת ודיאלוג ישיר עם ציבור האזרחים יש צורך לשלב בהם מערכת רגולציה וזיהוי אישי של כל אוואטר. כיום ישנן מספר מערכות בפיתוח שיספקו בעתיד הלא רחוק פתרון הולם. בנוסף לכך, התפתחות טכנולוגיית בינה מלאכותית, תאפשר הצבת אוואטרים "מלאכותיים" רובוטים יצירי מחשב, כנותני שירות ומענה ראשוני במשרדים הוירטואליים ובדרך זו ייחסכו משאבי כוח אדם וזמן.
חברת לינדן לאב מפעילת סקנד לייף הכריזה השבוע על נברסקה גרסת סקנד לייף עולם וירטואלי תלת ממדי עבור ארגונים, חברות וגם מוסדות ממשלה. נברסקה כולל את כל האפשרויות שקיימות בתוך סקנד לייף כיום יחד עם אפשרויות התאמה ייחודיות. יתרונו הגדול הוא בכך שהלקוח מקבל שליטה מלאה בניהול ותפעול עולם וירטואלי מאובטח מאחורי "חומת אש" בשרתי האינטרנט שלו [ראו בתמונות משמאל].
איזה פלטפורמה וירטואלית מתאימה?
קיימות מספר פלטפורמות טכנולוגיות של עולמות וירטואליים שמשמשות כיום מוסדות ממשלתיים וארגונים ברחבי העולם. העלויות משוערת להקמת משרד ממשלתי כולל הקמת תשתית השרתים, ללא התייחסות להכשרת כוח אדם נעות בין כמה עשרות אלפי דולרים למאות אלפי דולרים*. יתכן שפתרון אופטימלי לצרכי הקמת עולם ממשלה וירטואלי עתידי יחייב שילוב של מספר פלטפורמות יחדיו.
Second LifeTMEnterprise Beta pictures (c) All rights reserved. Curtesy of Linden Lab. Used with permission.
פרט לעולמות וירטואליים שמחייבים התקנה של תוכנה client במחשבו האישי של כל אזרח וכדי להפעילו נדרש חיבור מהיר וחומרה חזקה [כרטיסי מסך ועוד], חשוב לציין את הסוג השני של פלטפורמות עולמות וירטואליים, שמכונה באנגלית ווב 3 די. Web3D מאפשר ליצור מרחבים תלת ממדיים בתוך דפדפן האינטרנט הרגיל הדו-ממדי. עולמות אלה פועלים כיום על בסיס טכנולוגית ג'אווה או פלאש שאינו דורש התקנה של תוכנות ו/או כרטיסי מסך מתקדמים במחשב. התפתחות הסטנדרטים והחומרה תאפשר בניה של מרחבים תלת ממדים שיתופיים שיפעלו בדפדפן האינטרנט הרגיל בצורה חלקה ליצירת חוויות אינטראקטיבית חדשות לאזרחים בעלויות נמוכות יותר*. [ראה זירת בחירות וירטואלית 2009].
חשוב לציין שמעצם טיבו של המדיום בעולם וירטואלי רוכשים המשתתפים מיומנויות טכנולוגיות ואוריינות המשחקית, היכולת לקרא, לפעול וליצור בתוך סביבות תלת ממדיות מורכבות מתוך חשיבה ביקורתית. יתר על כן, ממשקי מוח-מחשב יאפשרו בעתיד לאנשים עם צרכים מיוחדים ונכים קשים לזכות בשירות ממשל זמין הולם דרך מסך המחשב.
סיכום
דמיינו מטאוורס של עולם ממשלה וירטואלי תלת ממדי עתידי שבו הציבור יכול לקבל מבלי לקום מהכיסא שירות יעיל וזמין יותר באמצעות אינטראקציה ישירה עם פקידי הממשל במרחבים תלת ממדיים שמדמים את המרחב האמיתי Mirror World , מרחבים שבהם המידע הממשלתי מאורגן ומיוצג בדרך נוחה לשליפה, שימוש ואחזור ושבו ניתן לכל אזרח יחס אישי.
בכדי שחזון זו יקרום עור וגידים נדרשת חשיבה מחדש ובראש וראשונה מודעות של מקבלי ההחלטות במשרדי הממשלה ובכנסת לפוטנציאל הטמון בעולמות אלה. בשלב הראשון מומלץ לערוך פיילוט היתכנות טכנולוגית שימשך שנתיים שבו ישתתף אגף משרד ממשלתי אחד. בפיילוט זה יבחנו כל ההיבטים הטכנולוגיים של פלטפורמות עולמות וירטואליים יחד עם בחינת חווית המשתמש ואופניי ייצוג ידע יעילים עבור האזרח. זאת כמענה לצורך בממשל זמין יחד עם התחשבות במסגרת התקציבית.
